הפד והאירופאים מעלים, ישראל מורידה: מה פער הריביות אומר על האינפלציה ועל הכסף שלכם

תחשבו על משפחה טיפוסית: משכנתא בפריים, קרן השתלמות שנזילה בעוד שנתיים ומיועדת לשיפוץ, וחיסכון פנסיוני לטווח ארוך. שלושה מוצרים, ושלוש תגובות שונות לגמרי לאותה החלטת ריבית. בספטמבר העלו הפד והבנק המרכזי האירופי את הריבית, ובאותו חודש בנק ישראל הוריד אותה בפעם השלישית ברציפות. זה נוגע ישירות לכסף שלכם: למשכנתא, לפיקדון, לשער הדולר, ולשאלה אם האינפלציה עלולה לחזור. בכתבה הזו לא ננחש מה יחליט בנק ישראל ב־21 באוקטובר. נפרק מה פער הריביות בין ישראל לעולם עלול לעשות לכל רכיב בכסף שלכם, נבדוק מה למדנו מ־2022, ונסיים בצעד אחד שאפשר לעשות השבוע: לבדוק שהמסלולים מתאימים לאופק, לעשות מבחן לחץ למשכנתא, או לוודא שיש כרית נזילה.

אנו ממליצים לאמץ כלל אצבע: לא בונים תיק על תחזית ריבית. בונים אותו כך שיחזיק בכמה תרחישים כדי לפזר סיכונים.

שלושה בנקים מרכזיים, שני כיוונים שונים

בארצות הברית זו ההעלאה הראשונה מאז 2023, ותחזית הפד רומזת שאולי תגיע עוד אחת. באירופה זו ההעלאה השנייה השנה, על רקע זינוק במחירי האנרגיה בעקבות העימות במזרח התיכון. בישראל הריבית ירדה לרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2022, אבל אחד מחמשת חברי הוועדה המוניטרית העדיף להמתין בגלל הריביות בעולם. ההחלטה הבאה תתפרסם ב־21 באוקטובר. בשורה התחתונה: ריבית הפד עומדת היום על 3.75% עד 4.00%, ריבית הפיקדון בגוש האירו על 2.50%, והריבית בישראל על 3.25%.

למה הדרכים נפרדו, ואיך פער הריביות עלול להחזיר אינפלציה

כדי להבין מה זה אומר עליכם, צריך להבין קודם למה ישראל הולכת בכיוון ההפוך, ואז איפה בדיוק מסתתר הסיכון.

למה בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להוריד

אצלנו השקל החזק עשה חלק מהעבודה. הוא התחזק בכ־5% מול הדולר מתחילת השנה, והוזיל את מחירי המוצרים המיובאים. פרמיית הסיכון של ישראל חזרה לרמות שלפני 7 באוקטובר, והצמיחה בנטרול ייצור של חברות ישראליות בחו״ל מתונה. בארצות הברית ובאירופה, לעומת זאת, זעזוע האנרגיה פגש אינפלציה שכבר הייתה מעל היעד. אבל הפער עצמו יוצר סיכון. בתחילת 2026 הריבית בישראל (4.25%) הייתה גבוהה מהאמריקאית. היום היא נמוכה ממנה ב־0.5 עד 0.75 נקודת אחוז. כשהריבית על הדולר גבוהה יותר, להחזיק שקלים משתלם פחות, והגידור המטבעי של הגופים המוסדיים מתייקר. הלחץ הוא לכיוון היחלשות השקל, ושקל חלש מייקר דלק, רכבים ומזון. נוסף על כך יש לחצים מבית: לפי בנק ישראל, השכר הנומינלי במשק עלה באפריל עד יוני ב־6.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ויש אי־ודאות סביב תקציב הביטחון. האינפלציה בישראל נמוכה היום. הסכנה נמצאת בכיוון, לא במספר. בתכנון שלנו, המשפט האחרון הוא העיקר. אנחנו לא בונים תיק על ההנחה שהאינפלציה תישאר נמוכה, וגם לא על ההנחה שהיא תחזור. אנחנו שואלים מה יקרה לכל שכבה בכסף אם השקל ייחלש, והאם תוכלו לחיות עם התוצאה. על השאלה הזו אפשר לענות כבר היום, בלי לדעת מה יחליט בנק ישראל.

 

האם זו 2022 מחדש?

זו השאלה המתבקשת, כי הפעם האחרונה שזעזוע אנרגיה פגש העלאות ריבית בעולם הייתה כואבת מאוד לתיקים. ב־2022 האינפלציה הגיעה ל־9.1% בארצות הברית, ל־10.6% בגוש האירו ול־5.3% בישראל. הבנקים המרכזיים העלו ריבית בחדות, ובנק ישראל העלה את הריבית מ־0.1% ל־3.25% בתוך שבעה חודשים. מניות ואג״ח ירדו יחד: מדד S&P 500 ירד בכ־18%, מדד האג״ח הרחב בארה״ב ירד בכ־13%, ואג״ח ממשלתיות שקליות ארוכות בישראל ירדו בכ־16%. מה החזיק יחסית? אג״ח בריבית משתנה, אג״ח צמודות מדד, והחשיפה לדולר, שהתחזק בכ־13% מול השקל (השער היציג עלה מ־3.110 ₪ בסוף 2021 ל־3.519 ₪ בסוף 2022, לפי בנק ישראל).

מה דומה ומה שונה הפעם

מה דומה: זעזוע אנרגיה, העלאות ריבית בעולם ותשואות אג״ח עולות. מה שונה: האינפלציה נמוכה בהרבה, התשואות כבר גבוהות ומספקות כרית, בנק ישראל מוריד ולא מעלה, והשקל חזק. זה תרחיש שכדאי להיערך אליו, לא תחזית. והתובנה ההתנהגותית מ־2022 חשובה לא פחות מהמספרים: הנזק הגדול נגרם פחות מהירידה עצמה ויותר מההחלטות שהתקבלו בזמן הירידה. מי שגילה רק אז שיש לו אג״ח ארוכות בתוך מסלול ״סולידי״ הופתע פעמיים. מי שמכר בבהלה קיבע הפסד. עוד על ההתנהלות בזמן ירידות: סקירת שוק ההון החצי שנתית שלנו.

הצעות התגוננות: מה כל כלי עושה ומה הוא עולה

לכל כלי הגנה יש מחיר, ולכן ליד כל אחד כתבתי גם מה הוא עולה. לנו יש כמה כללי אצבע לפני שנוגעים בכלי כלשהו: קודם ממפים מה כבר יש בתיק, כולל רכיב האג״ח שיושב בתוך מסלול ״כללי״. אחר כך מתאימים כל שכבת כסף למועד שבו היא תידרש. רק בסוף בוחרים כלים. כלי הגנה שנבחר בלי מיפוי עלול לכפול סיכון שכבר קיים.

אג״ח צמודות מדד

מפצות אם האינפלציה מפתיעה כלפי מעלה. המחיר: אם היא תהיה נמוכה מהצפוי, אג״ח שקלית תניב יותר.

מח״מ קצר עד בינוני

אג״ח עם מח״מ של 7 שנים מאבדת בערך 7% על כל עלייה של נקודת אחוז בתשואות. מח״מ קצר מפחית את הרגישות, אבל מרוויח פחות אם הריבית יורדת.

דוגמה להמחשה: נניח ש־100,000 ₪ יושבים באג״ח עם מח״מ של 7 שנים. עלייה של נקודת אחוז בתשואות תוריד את השווי בכ־7%, כלומר בכ־7,000 ₪. לפי אותו כלל אצבע, באג״ח עם מח״מ של שנתיים הירידה תהיה בערך 2%, כלומר כ־2,000 ₪. וכשהריבית יורדת, התמונה מתהפכת: המח״מ הארוך מרוויח יותר.

קרנות כספיות ופיקדונות

כרית יציבה שנהנית מהריבית. המחיר: התשואה יורדת עם הורדות הריבית, ודמי הניהול כאן משמעותיים.

משכנתא

הפריים (4.75% היום) נהנה מההורדות, אבל יפסיק ליהנות מהן אם בנק ישראל יעצור. מסלולים צמודי מדד רגישים לאינפלציה. כדאי לעשות מבחן לחץ להחזר החודשי, ולפני מחזור לבדוק עמלות פירעון מוקדם.

איך עושים מבחן לחץ בפועל: רושמים את ההחזר החודשי היום, מחשבים אותו שוב בתרחיש שבו הפריים נשאר במקום ובתרחיש שבו הרכיב הצמוד מתייקר בגלל אינפלציה גבוהה יותר, ובודקים אם ההחזר בתרחיש הקשה עדיין נכנס בתקציב בלי לגעת בכרית הנזילה.

פיזור מטבעי

החשיפה לדולר ריככה את 2022. כשהגידור יקר, כדאי לבחור בין מסלול רגיל למנוטרל מט״ח. המחיר: אם השקל ימשיך להתחזק, חשיפה לא מגודרת תפגע בתשואה. לרוב שילוב הוא הפתרון הסביר. הרחבנו על זה בS&P 500 רגיל או מנוטרל מט״ח בקרן השתלמות.

מניות איכות ונכסים ריאליים

חברות עם כוח תמחור ומאזן חזק, ותשתיות, נוטות להחזיק טוב יותר. אבל גם הן רגישות לריבית ולתנודתיות.

כרית נזילה ואיזון מחדש

כרית נזילה מונעת מכירה בזמן הלא נכון. אחרי 2022 עלה S&P 500 ב־2023 בכ־26%, ומי שמכר בבהלה קיבע הפסד.

מתי מה מתאים: איזה מסלול למי

מעבר בין מסלולים באותה קרן השתלמות או קופת גמל, וברוב המקרים גם בפוליסת חיסכון, אינו אירוע מס. כלומר, התאמת המסלול לאופק לא אמורה לעלות לכם במס. (מדדים אינה יועצת מס; לפני פעולה מהותית כדאי לבדוק את המצב האישי.)

• כסף שתצטרכו בתוך שנתיים עד שלוש (למשל קרן השתלמות נזילה לדירה): עדיפות ליציבות, כמו מסלול כספי או אג״ח קצר.
• אופק של 3 עד 7 שנים: רכיב מניות מוגבל, או שילוב בין מסלול כללי לסולידי.
• אופק של 10 שנים ויותר: מסלולים מנייתיים ומחקי מדד, בתנאי שתוכלו לעבור ירידות חדות בלי למכור.
• לקראת פרישה: מורידים סיכון בהדרגה לפי תוכנית התזרים. כאן נכנס תכנון פרישה מסודר.

בכל המוצרים כדאי לבדוק גם את דמי הניהול. למדריך המלא על בחירת מסלול: איך בוחרים מסלול השקעה מתאים.

שילוב: שכבות במקום הימור אחד

אף כלי לא מנצח בכל תרחיש, ולכן בתכנון שלנו כמעט תמיד מגיעים לשילוב: כרית נזילה לכסף הקרוב, רכיב אג״ח במח״מ שמתאים לאופק ועם חלק צמוד מדד, פיזור מטבעי שמשלב מסלול רגיל ומנוטרל מט״ח, ומניות רק בשכבה של הכסף הרחוק. השילוב לא נועד לנחש את ההחלטה הבאה של בנק ישראל. הוא נועד שתוכלו לחיות עם כל אחת מהן.

נחזור למשפחה מהפתיחה (דוגמה להמחשה): הכסף לשיפוץ בעוד שנתיים עובר לבדיקה מול מסלול כספי או אג״ח קצר; המשכנתא בפריים עוברת מבחן לחץ; והחיסכון הפנסיוני לטווח ארוך יכול להישאר מנייתי, בתנאי שהם יודעים לעבור ירידה חדה בלי למכור.

למי שמחזיק גם כסף פנוי מחוץ למוצרים הפנסיוניים, אותה חשיבה של שכבות נכונה גם בניהול תיק השקעות.

ההחלטה שלכם עכשיו

אף אחד לא יודע בוודאות מה יקרה ב־21 באוקטובר. מי שנפגע בתקופות כאלה הוא בדרך כלל לא מי שטעה בתחזית, אלא מי שלא ידע מה יש לו בתיק. בחרו צעד אחד השבוע:

1. לבדוק שהמסלול בכל מוצר מתאים למועד שבו תצטרכו את הכסף, או
2. לעשות מבחן לחץ למשכנתא, או
3. לוודא שיש לכם כרית נזילה.

ואם תרצו לעשות את זה יחד, אנחנו במדדים כאן כדי לבנות תוכנית שמתאימה לכם, לא לכותרות. שלחו לנו הודעה בוואטסאפ ונתאם שיחת מיפוי קצרה. להכיר את הגישה: אודות מדדים. עוד מדריכים במגזין מדדים.

מקורות: הפדרל ריזרב, BLS, הבנק המרכזי האירופי, Eurostat, בנק ישראל, הלמ״ס, Reuters, כלכליסט, ynet (ספטמבר 2026); נתוני 2022: BLS, Eurostat, בנק ישראל, הבורסה לני״ע. הנתונים נכונים ל־25 בספטמבר 2026.

דיסקליימר

אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד. אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.